וַתֵּצֵא דִינָה בַּת־לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ׃
וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן־חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ׃
(בראשית לד, א-ב)
(בראשית לד, א-ב)
הסיפור המזעזע הזה של אונס דינה קורע את הלב. מה היא כבר רצתה, דינה, ילדה שגדלה בבית מלא בנים, קצת להתחבר עם ילדות בסביבה…
ובמקום זה היא קיבלה את הנורא מכל.
השיר "ולס להגנת הצומח" של נעמי שמר נשמע שיר תמים ושמח שעוסק ביפי הטבע בארץ ישראל ובחשיבות השמירה עליו. אבל הנסיבות לכתיבת השיר היו תמימות הרבה פחות וקשורות לפרשיות של הטרדות מיניות בצה"ל. השיר רומז לכך באופן שאינו משתמע לשתי פנים במשפט "לו הייתי חיה או פרח / אז היה מצבי אחר". הכותבת, אם כן, אינה חיה או פרח – אלא נערה. מריטת עלי הכותרת אינה אלא מטפורה צורבת.
הנה קטע קצר ומצמרר שבו נעמי שמר מסבירה לירדנה ארזי שהיא צריכה לשיר את השיר כמו נערה חסרת ישע.