זהותם היהודית של מרדכי ואסתר/ תגובה לרב גיא אלאלוף

בשיעור של הרב גיא אלאלוף שליט"א על מגילת אסתר, הוא מנסה לטעון כי לפי הפשט מרדכי ואסתר היו יהודים מתבוללים, שע"י מעשה המגילה חזרו במידה מסויימת לזהותם היהודית, בעיקר במובן הלאומי ופחות מבחינה דתית.

לדעתנו, מעבר להיות הדברים נוגדים את כל מסורות חז"ל בעניין, גם מבחינת הפשט הדברים די תלושים ואינם מבוססים, ואת כל ה"ראיות" ניתן להסביר בצורות אחרות, לענ"ד יש בתיאוריה הנ"ל משום הוצאת לעז על גדולי האומה, ללא כל יסוד.

השאלות שנציג להלן הן בעצם הראיות וה"דלק" עליו מתבססת התיאוריה, אנו ניווכח שהשאלות הללו מוסברות בדרכים אחרות וממילא יתברר שאין כל בסיס לתיאוריה המוזרה הנ"ל, לאחר מכן נביא כמה וכמה ראיות המוכיחות בדיוק ההפך מן התיאוריה הנ"ל.

נקדים כאן נקודה מרכזית:

מתוך המגילה עצמה נראה שאסתר ומרדכי עצמם הם שחיברו את מגילת אסתר, דבר זה אומר שבעוד אסתר נשואה לאחשוורוש חיברה מגילה זו, ומטבע הדברים ברור שבמצב כזה היתה מוגבלת בכתיבת הדברים, ולא יכלה לכתוב כל מה שרצתה.

כעת ניגש לגוף הדברים.

שאלה א'-מדוע לא מוזכר שם ד' במגילה

זו אכן שאלה גדולה. אך נראה שהסיבה לכך פשוטה, מפני שכעת אסתר נשואה לאחשוורוש, הכנסת שם השם עלול להיתפס כ"כפירה" וזלזול של המלכה באילים הפרסיים, דבר שעלול מאוד לסבך אותה, עם זאת, המגילה כידוע (מהרבה הוכחות) רומזת בצורה עקבית לסיפור יוסף, שם שם שמים שגור בפיו, והוא מייחס הכל למהלך אלוקי, כך שברמזים אלו לסיפור יוסף יש רמז ברור להבנה שהכל הוא מהלך של השגחה אלוקית, כמו"כ לפי הפשט ברור שכשאסתר מבקשת שיצומו עליה ג' ימים הכוונה כתשובה ותפילה, וכמו שכתוב "דברי הצומות וזעקתם", כנראה שלא הוזכר במפורש שהיתה תפילה לד' מהטעם הנ"ל.

שאלה ב'- מדוע מרדכי לא מבריח את אסתר מהגזירה (לינשא לאחשוורוש) ע"י שמשיא אותה למישהו אחר?

ייתכנו לכך כמה הסברים:

1. מתוך הנחה שאכן אחשוורוש הוא חשיארש, ומשנה 3 עד 7 הוא היה עסוק במלחמותיו, וגם מרדכי ייתכן שהיה שותף במלחמות, הרי שזה מסביר את הענין.

שהרי סביר להניח שבשעה שיצאה הגזירה כנראה היתה אסתר קטנה, ולא היתה בכלל "נערה" אלא היתה ילדה, מרדכי סבר שעד שתגדל כבר ימצאו מישהי אחרת, אך למעשה בגלל המלחמה הדבר נמשך ונדחה שלש שנים, שייתכן שבמהלכם היה מרדכי מגוייס בעל כרחו לצבא ולא יכול היה לטפל בכך, אך בפועל במהלך השנים המשיכו לחפש נערות, ומצאו את אסתר, כמדומני שזהו ההסבר הפשוט ביותר.

[ניתן להוסיף ולשער, שבזמן הגזירה בהתחלה היתה אסתר קטנה, ובגלל הזמן הרב שעבר לא היתה אכיפה מתמדת של הגזירה, וכנראה רוב הבנות לא נלקחו במשך הזמן הזה, ולכן לא חששו כל כך].

2. אסתר ירקרוקת היתה כדברי חז"ל, גם אם לא היתה ממש "ירקרוקת" ייתכן מאוד שבעיניה ובעיני מרדכי היא לא היתה "נערת טובת מראה", ייתכן מאוד שהיא השתדלה גם לכער את עצמה, אעפ"כ היא מצאה חן בעיני הממונים ולקחו אותה.

3. סביר שעבדי אחשוורוש לא היו טפשים, והם ידעו שאנשים ינסו להבריח את הבנות בצורה כזו, ייתכן שנגזר עונש לכל מי שישיא את בתו תוך הברחה מן החוק, לא מן הנמנע שהגזירה היתה שמי שתנשא מזמן הגזירה "ללא רשות", יקחו אותה למרות שכבר נשאה.

4. ייתכן שטרם תיקנו חז"ל באותה עת את האפשרות לנישואי קטנה שלא על ידי אביה, זה לא היה נחשב כנישואין תקפים, ולכן לא נמצאו יהודים שרצו לעשות זאת.

5. היה נהוג בעבר להמתין זמן ממושך בין הקידושין לנישואין (בזמן חז"ל שנה), כאן היה חשש שאם יעשו כן יקחו אותה כשהיא אשת איש, שזה חמור בהרבה, ייתכן שלא נמצאו יהודים שרצו לוותר על הנוהג הזה.

6. סביר להניח שאכן רוב היהודים ניסו להבריח את בנותיהם בדרך הזו, אך זה יצר מצב בו היה היצע מאוד מאוד גדול של בנות המעוניינות להינשא מיד, וכמות הגברים היא מוגבלת, יש סבירות שבמצב כזה יהיו לפחות כמה בודדות שלא תצלחנה להינשא, כנראה אחת מהן היתה אסתר. ניתן להוסיף, שייתכן שדוקא בגלל היות מרדכי מקורב למלכות, היו מעשיו ניכרים ונבדקים בשבע עיניים, ואם היה משיא אותה היה זה נתפס כמרידה.

7. יש לשים לב לכך שהאיסור של אשה להינשא לגוי שאינו מז' עממין אינו ברור, ולהרבה מן הפוסקים אף אין בזה איסור כלל, ייתכן שמרדכי ראה בזה תועלת גדולה לכלל אם תבחר אסתר למלכה, סביר להניח שמרדכי עצמו שימש כ"יהודי חצר", אצל מלכי פרס לתועלת ישראל והמקדש, וייתכן שהוא סבר שתועלת הכלל במקרה הזה גוברת, ייתכן שהוא גם זיהה את האנטישמיות הגוברת והבין שהדברים נוגעים להצלת נפשות.

שאלה ג'- התיאור של אסתר הנבחרת למלכה מתואר כהצלחה גדולה של אסתר לזכות בתפקיד, לכאורה אצל יהודיה נאמנה זה לא היה אמור להיות מתואר כך?

כמה תשובות בדבר:

1. מכיון שאסתר כעת היא אשת אחשוורוש, לא היה אפשרי לכתוב באופן שיישמע שהיא אינה מרוצה מהענין, סביר שה"אנטישמים" רק חיכו "מעבר לדלת" כדי למצוא כל בדל כזה במגילה, ובכך להאשים את אסתר במרידה.

אך נראה שאע"פ כן התחכמו מרדכי ואסתר ורמזו את יחסם האמיתי לדבר, וזה בפסוק "כי כן ימלאו ימי מרוקיהן", שכבר העירו שהביטוי "כי כן ימלאו" מופיע עוד פעם אחת בלבד בתנ"ך בחניטת יעקב- "כי כן ימלאו ימי החנוטים", כלומר כל תהליך ההתכוננות לכניסה אל המלך, הוא כעין חניטת המת לפני קבורתו, זהו היחס האמיתי אל הענין, והוא נרמז בצורה מתוחכמת

2. לפי האפשרות שמרדכי רצה שאסתר תבחר למלכה כדי להועיל לכלל ישראל, יש להבין שאכן יש בכך תועלת.

3. ייתכן שכיון שבין כך ובין כך כיון שנלקחה אסתר כבר, איסור החתנות עם אחשוורוש ממילא ישנו (אף אם היא פילגש, וצ"ע לדינא), וא"כ עדיף שלפחות תהיה מלכה, הן לטובתה והן לטובת הכלל, לפחות שיצא מזה משהו טוב.

שאלה ד'- נראה שמרדכי מסתיר את יהדותו, עד כדי כך שהמן לא יודע שהוא יהודי עד שאומרים לו "כי הגידו לו את עם מרדכי", וגם מרדכי מצווה את אסתר שלא תגיד את מולדתה ואת עמה, לכאורה התנהגות אופיינית למתבוללים?

תשובות:

1. ההסבר הפשוט לכך, שהם אכן לא הנכיחו והבליטו את יהדותם בגלוי ללא צורך, מפני שכך יוכלו להשפיע הרבה יותר לצורך עם ישראל, שבארץ ושבגולה, מצאנו בחז"ל שהתירו לבית רבן גמליאל שהיו מקורבין למלכות "לספר קומי", אמנם ברגע המבחן הם שמרו בנאמנות על יהדותם "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה".

2. ייתכן גם שחשש מרדכי שאם ידעו שהיא יהודייה ינסו עוד יותר להערים עליה קשיים בשמירת המצוות.

שאלה ה'- נראה שאסתר מתחלחלת מכך שמרדכי לובש שק ובכך חושף את זהותו ו"עושה בושות" ולכן שולחת לו בגדים?

תשובה: נראה שאין לכך יסוד בפשט, לפי הפשט היא שולחת לו בגדים כדי שיוכל לבוא לשער המלך ושם תוכל לדבר עמו בעצמה, מרדכי מסרב להסיר שקו, ושולח להראות לה את הגזירה.

שאלה ו'- מכך שמרדכי אומר לאסתר "אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים", משמע שכך חשבה אסתר, משמע שהיתה מנותקת מכלל ישראל?

תשובה: אין לכך יסוד בפשט וזו הוספת דברים שלא נאמרו בתוך הדו שיח שלהם, הפשט הוא, שאסתר מעלה טיעון פשוט, אכן יש סכנה לעמ"י, אבל מי אמר שזה שאני אסכן את עצמי זהו הפתרון המתבקש? הרי גם לי זו סכנה מיידית, ובכלל לא בטוח שאצליח, מרדכי משיב לה, יש גזירה על כלל ישראל, גם את בכלל הגזירה, במצב כזה האחריות מוטלת במיוחד על זה שיש את היכולת הגבובב ביותר בידו, וזו את.

שאלה ז'- השמות של מרדכי ואסתר רומזים על שמות אלילים?

תשובות:
1. יש טוענים שאין זה ברור כלל (ראה אתר רציו).

2. גם אם כן, זה כנראה הפך לשם מקובל, גם ללא קשר לע"ז.

3. ייתכן כי השמות "מרדכי" ו"אסתר" הינם שמות שניתנו להם על ידי אחשוורוש, כמו שמצינו בספר דניאל שנבוכדנצר קרא בשמות בבלים לדניאל חנניה מישאל ועזריה, בלשצאר, שדרך, מישך ועבד נגו.

הוכחות על יהדותם החזקה של מרדכי ואסתר

בניגוד לתיאוריה הנ"ל, נביא כמה וכמה ראיות המוכיחות כי מרדכי ואסתר היו יהודים נאמנים, לעמם ולאמונתם ולא ח"ו מתבוללים:

1. התיאור של מרדכי (או אביו) כמי שמתייחס על שבט בנימין, ותיאורו "אשר הוגלה מירושלים עם הגולה אשר הגלתה עם יכניה מלך יהודה" רומזת על אדם המחובר לעברו לשורשיו ולעמו.

2. האזכור של מרדכי כ"איש ימיני" ושל המן כ"אגגי", רומז באופן ברור להתמודדות ההיסטורית המוקדמת שבין שאול לאגג, ורואה בה את המשך המאבק, לא סביר שמתבולל היה נכנס לרעיונות בעלי משמעות הסטורית ותיאולוגית שכזו.

3. מרדכי עובר על גזירת המלך להשתחוות להמן, צריכה להיות לכך סיבה טובה, מריבה אישית בינו להמן אינה סיבה לעבור על מצות המלך, לכן צ"ל כדברי חז"ל שהיה זה מפני ע"ז, או שנאמר שהיה זה מפני שהמן הוא "אגגי" כלומר מזרע עמלק, וכיון שיש מצוה למחות את זכר עמלק כ"ש שיש מצוה שלא להתרפס בפניו.

4. "וכלים מכלים שונים"- נראה שמדובר ברמז שקוף לכלי המקדש כמו שאמרו חז"ל, מצינו שבלשצר שתה בהם יין כשהיו בידו, ומלכות פרס נטלתם ממלכות בבל, ולכן יש סבירות רבה שגם אחשוורוש נהג בכך כדברי חז"ל, לולא כן לא ברור  מה מוסיף לומר "וכלים מכלים שונים" כיון שכבר נאמר "והשקות בכלי זהב".

5. הרמזים החוזרים ונשנים לסיפור יוסף השזורים כידוע לאורך המגילה, רומזים על בקיאות בתנ"ך ועל תיחכום, וכמובן רומזים על עצם הדמיון שבין מרדכי ואסתר ליוסף.

6. אסתר מבקשת שיצומו ויתפללו "דברי הצומות וזעקתם", אין לזה הסבר אחר מלבד קריאה לאלוקים, ובודאי שכשמדובר על כלל עם ישראל מדובר בתפילה וזעקה לד', אסתר מבקשת שהיהודים כולם יתפללו, ברור לה שיהודים מתפללים לד', וממילא זה מה שהיא ביקשה.

7. בעקבות שמרדכי אינו משתחוה לו, רוצה המן להרוג את כל היהודים, והוא מתאר את היהודים באזני אחשורוש כמי ש"דתיהם שונות מכל עם", דחוק לומר שמרדכי עצמו כלל אינו עונה להגדרה זו.

לאור כל זאת נראה שהתיאוריה הנ"ל דינה להידחות