בין הפרשיות המתארות את נשות עשו אנו מוצאים חילופים משמעותיים בשמותיהן, מה שמעלה תמיהה בנוגע לזהותן.
בפרשת תולדות (בראשית כ"ו, לד-לה) נאמר:
"וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי, וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי. וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה."
ובהמשך (שם כ"ח, ט) נאמר:
"וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל, וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם, אֲחוֹת נְבָיוֹת, עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה."
לעומת זאת, בסוף פרשת וישלח (בראשית ל"ו, ב-ג) מופיעה רשימה שונה:
"עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן: אֶת עָדָה בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי, וְאֶת אֳהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן הַחִוִּי, וְאֵת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל, אֲחוֹת נְבָיוֹת."
פתרון התמיהה – מנהגי שמות בעולם העתיק
חילופי השמות אינם דבר נדיר במקרא, מסתבר להסיק מכך, שבתקופה העתיקה, לאנשים היו שמות שונים בזמנים שונים או בסיטואציות שונות, וכנראה מקובל היה שהבעל יכול לכנות את אשתו בשם חדש לפי חיבתו אליה או מעמדו המשפחתי, מתברר שדבר זה מקובל היה בעבר בתרבויות שונות, ואף כיום נהוג גבר זה בתרבויות מסויימות.
דוגמאות מתרבויות עתיקות ומגוונות:
- מצרים העתיקה: מלכים ואצילים השתמשו במספר שמות, כולל שמות שניתנו בטקסים מיוחדים, אך גם נשים במעמד גבוה יכלו לשנות או לקבל שם חדש בהתאם לנסיבות פוליטיות או אישיות. כך למשל, המלכה נפרטיטי כונתה גם בשמות אחרים בהתאם לתפקידה הדתי והמדיני.
- האימפריה הרומית: ברומא, נשים רבות שינו את שמן עם נישואיהן, ולעיתים קיבלו שם משפחה חדש בהתאם למשפחת בעלן. בנוסף, נשים מכובדות זכו לכינויים שניתנו על ידי בני משפחתן או החברה.
- העולם הערבי והאסלאמי: במסורת הערבית-אסלאמית, מקובל שלגבר יש רשות לכנות את אשתו בכינויים חביבים או בעלי משמעות. בנוסף, נשים רבות אימצו שמות חדשים לאחר נישואין, לעיתים כאלה שהעידו על מעמדן החדש.
- סין העתיקה: בתרבות הסינית, נשים לא פעם איבדו את שמן הפרטי לאחר נישואין ונקראו על שם מעמדן החדש או לפי שם משפחת הבעל, ולעיתים גם זכו לכינוי ייחודי שניתן להן בבית המשפחה.
לפי זה, יש בחילוף שמות זה בכדי להעיד באופן אותנטי, על נוהג שהיה נפוץ אז, להחליף את שם הנשים לאחר נישואיהן (ייתכן מאוד שהיה זה בשל מעמדו של עשיו, וכמו שדרשו חכמינו על הפסוק "ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו", שאף שהיתה בת מלכים טוב היה לה להיות פילגש בבית עשיו).
אהליבמה בת ענה
אמנם עיקר התמיהה היא על אהליבמה בת ענה, שלא נזכרה קודם לכן, ובמקומה הופיעה לעיל מישהי אחרת: "יהודית בת בארי החיתי", אף ששינוי השם בלבד אינו תמוה כשלעצמו כמו שכתבנו, אך כיצד ייתכן שגם שם אביה שונה, ועוד שינוי זהותו מחיתי לחיוי?
ענה – בן או בת?
בפרשת וישלח מופיעה אהליבמה כבת "ענה בת צבעון" דבר המעורר שאלה – אם היא בת ענה, כיצד היא גם בת צבעון?
פירושים שונים נאמרו בדבר, אך נראה שהקרוב ביותר לפשט הוא מה שכתבו תוס' (ב"ב קטו) כי "ענה" לא היתה כלל בן אלא בת, וכן פירש גם הגר"א.
פתרון הענין
לאור זאת העניין מיושב בפשטות:
בארי החיתי היה ככל הנראה אביה של יהודית/אהליבמה, אך אמה הייתה ענה בת צבעון.
כך משתמרים שני השמות: יהודית בת בארי החיתי (לפי האב) ואהליבמה בת ענה בת צבעון (לפי האם).