הכמיהה של רחל לילד צובטת את הלב.
היא אינה העקרה היחידה מבין האימהות, אבל היא זו שכאב העקרות הכי נשקף מעיניה.
שרה ורבקה גיבורות – איננו מוצאים אותן מתחננות לילד. הן משנסות מתניים וממשיכות הלאה, אבלן בליבן וצהלתן .
אבל רחל…
לה העקרות אינה נותנת מנוח.
"וַתֹּאמֶר אֶל־יַעֲקֹב הָבָה־לִּי בָנִים וְאִם־אַיִן מֵתָה אָנֹכִי".
את ייסוריה וגעגועיה של רחל היטיבה לשרטט, במילים ספורות מאוד,
המשוררת רחל,
המשוררת רחל,
בשיר שהיה לנכס צאן ברזל של התרבות הישראלית
וגם הולחן בכמה דרכים.
וגם הולחן בכמה דרכים.