בסוף פרשת ויגש מסופר על קנית אדמות מצרים לפרעה, ומס החומש שהוטל על המצרים בשל כך "עד היום הזה" כלומר, עד ימי משה, אנו נעמוד על השאלה מה אירע ביחס לכך בארץ כנען.
כך מסופר בתורה (בראשית מז יג – טו):
(יג) וְלֶ֤חֶם אֵין֙ בְּכָל־הָאָ֔רֶץ כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב מְאֹ֑ד וַתֵּ֜לַהּ אֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ וְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן מִפְּנֵ֖י הָרָעָֽב: (יד) וַיְלַקֵּ֣ט יוֹסֵ֗ף אֶת־כָּל־הַכֶּ֙סֶף֙ הַנִּמְצָ֤א בְאֶֽרֶץ־מִצְרַ֙יִם֙ וּבְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בַּשֶּׁ֖בֶר אֲשֶׁר־הֵ֣ם שֹׁבְרִ֑ים וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־הַכֶּ֖סֶף בֵּ֥יתָה פַרְעֹֽה: (טו) וַיִּתֹּ֣ם הַכֶּ֗סֶף מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַיִם֘ וּמֵאֶ֣רֶץ כְּנַעַן֒ וַיָּבֹאוּ֩ כָל־מִצְרַ֨יִם אֶל־יוֹסֵ֤ף לֵאמֹר֙ הָֽבָה־לָּ֣נוּ לֶ֔חֶם וְלָ֥מָּה נָמ֖וּת נֶגְדֶּ֑ךָ כִּ֥י אָפֵ֖ס כָּֽסֶף:
כאן מתעוררת שאלה, עד עתה מוזכרים כל הזמן ארץ מצרים וארץ כנען יחד, אבל כאשר תם הכסף באים רק המצרים אל יוסף, ונשאלת השאלה מה עשו בני ארץ כנען?
פתרונות שונים
תשובות שונות נאמרו בדבר:
רד"ק כתב שבני ארץ כנען הלכו למקומות אחרים.
הנצי"ב כתב כי בארץ כנען היו מאכלי בהמה הנאכלים לאדם בדוחק, ורק בעלי הכסף המפונקים השתדלו להביא בר, אבל במצרים עד שלא עלה היאור לא היה שום צמחי אדמה, ולכן באו אל יוסף.
ובאילת השחר (לגראי"ל שטינמן זצ"ל) כתב, שאנשי מצרים הי' להם פתחון פה לתבוע, כיון שהמזון גדל בארצם ויוסף מושל הארץ, משא"כ אנשי מדינה אחרת, ובאמת לא נזכר בפסוקים שאנשי ארץ כנען מכרו את שדותיהם ואת עצמם לעבדים לפרעה, ולא כתוב מה הם אכלו בשנה השנית של הרעב".
נראה שהדוחק בכל הפתרונות הללו מבואר.
מדרש שכל טוב
במדרש שכל טוב נאמר: "ויבואו כל מצרים. לרבות ארץ כנען".
לפ"ז משמע שגם בני ארץ כנען מכרו את מקניהם, וצ"ע אם גם מכרו את אדמתם.
לדרך זו יתכן לומר, שהסיבה שלא הוזכרו בני כנען במפורש כי לא היו אלו כולם אלא חלקם, לכן לא יכל הכתוב לפרש "ויבואו כל מצרים וכל כנען", כי רק חלקם של בני כנען באו, ומכרו אדמתם ומקניהם.
פתרון חדש
בעקבות המדרש, נפרש גם אנו כי גם בני כנען שעבדו את אדמתם, אך באופן קצת שונה.
יש לפרש שהטעם שבני ארץ כנען לא הוזכרו עוד, זה מפני שהם כבר השתעבדו לפרעה מיד כשאזל הכסף, ולא הגיעו לידי מכירת מקניהם, אלא כבר באותו שלב פרעה נתן להם לחם, ותמורת זה הם השתעבדו ליתן לו מס מכאן ולהבא עד עולם, לעומת זאת לבני ארצו אין זו עילה לתת לחם, שהרי בלא"ה כבר היה מושל עליהם, ולכן לא מגיעה להם לחם בעבור זה שמושל עליהם.
ונראה להוסיף, שאת אדמות ארץ כנען כלל לא היה צורך לקנות ממש, שמשעה שנשתעבדה ארץ כנען תחת פרעה נחשבת כל הארץ שלו, כשאר שליט הכובש מדינה זרה שהארץ שלו, ורשאי אף להגלות בני הארץ ההיא כדמצינו בסנחריב, ולכן לא היה לו כל צורך לקנות מהם באופן פרטי את אדמתם, אבל לגבי בני מלכותו יש לו פחות רשות עליהם, כי הוא הומלך ע"מ למלוך עליהם לטובתם ולא כדי לנשלם מנחלתם, ואין הוא ככובש עם זר, ולכן אין נחשבת ארץ מצרים בבעלותו עד שיקנה אותה מהם.
לפ"ז נמצא, שארץ כנען היתה ברשות פרעה כבר משעה שאזל הכסף, והם העדיפו להיות משועבדים לפרעה ומבחינת פרעה זה מספיק גם בלא למכור מקניהם, שהרי הוא מקבל מהם משהו תמורת האוכל, דהיינו עצם השלטון בארץ כנען, אבל המצרים נתבקשו למכור מקניהם ואדמותיהם תמורת האוכל.
ותהי הארץ לפרעה
לפ"ז יש להבין באופן חדש מה שנאמר בפסוק כ:
(כ) וַיִּ֨קֶן יוֹסֵ֜ף אֶת־כָּל־אַדְמַ֤ת מִצְרַ֙יִם֙ לְפַרְעֹ֔ה כִּֽי־מָכְ֤רוּ מִצְרַ֙יִם֙ אִ֣ישׁ שָׂדֵ֔הוּ כִּֽי־חָזַ֥ק עֲלֵהֶ֖ם הָרָעָ֑ב וַתְּהִ֥י הָאָ֖רֶץ לְפַרְעֹֽה:
מה משמעות המשפט: "ותהי הארץ לפרעה"?
רש"י כתב שפירושו קנויה לו, וכתבו מפרשי רש"י בכוונתו, שעד עתה היה רק מושל בה, אך לא היתה קנויה לו, ועכשיו היתה ממש קנויה לו.
אמנם לדרכנו נראה לפרש ד"הארץ" אינה רק ארץ מצרים, אלא כולל גם ארצות הסמוכות, וכמו שמתפרשת המילה "הארץ" בפעם האחרונה שהוזכרה, דהיינו מה שכתוב בפסוק יג: "וְלֶ֤חֶם אֵין֙ בְּכָל־הָאָ֔רֶץ כִּֽי־כָבֵ֥ד הָרָעָ֖ב מְאֹ֑ד וַתֵּ֜לַהּ אֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ וְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן מִפְּנֵ֖י הָרָעָֽב", גם כאן "הארץ" היא כללית יותר, וכוללת גם את ארץ כנען.
לפ"ז כוונת הפסוק היא, שעתה, אחר שקנה יוסף את אדמת מצרים – "ותהי הארץ לפרעה", כלומר עתה היתה כל הארץ לפרעה, ארץ כנען כבר קודם לכן היתה לפרעה, וע"י שקנה עתה אדמות מצרים נהיתה כל הארץ לפרעה.
על אדמת מצרים
עפ"ז יש להבין גם את הדגשת הכתוב בפסוק כו:
(כו) וַיָּ֣שֶׂם אֹתָ֣הּ יוֹסֵ֡ף לְחֹק֩ עַד־הַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה עַל־אַדְמַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְפַרְעֹ֖ה לַחֹ֑מֶשׁ רַ֞ק אַדְמַ֤ת הַכֹּֽהֲנִים֙ לְבַדָּ֔ם לֹ֥א הָיְתָ֖ה לְפַרְעֹֽה:
לכאורה פשיטא שעל אדמת מצרים הוא חוק זה, שהרי רק שם הוא מולך? אך לדרכנו זה בא להבדיל בין מס זה של מצריים, לבין המס שהושת על תושבי ארץ כנען, שם לא היה חוק זה של חומש על כל שדה פרטית, אלא שיושבי ערי כנען נתחייבו במס למלך מצרים.
שעבוד כנען למצרים בארכיאולוגיה
הרעיון שהעלינו במאמר זה, יש בו כדי להסביר את העובדה שמצאו חוקרים (ארכיאולוגים) שבדורות מאוחרים כגון בזמן כניסת ישראל לארץ (לפי חלק מהתיארוכים) יש למצרים שליטה בארץ כנען, וכי מלכי ערי כנען רואים עצמם כמשועבדים למלך מצרים (אגרות אל עמרנא), הסיבה לכך היא בדיוק זו, שמזמן הרעב ואילך נשתעבדו תושבי כנען למצרים כדרך ממלכה כבושה.