בסוף פרשת נח מופיעים הפסוקים הבאים:
וַיְחִי תֶרַח שִׁבְעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן…
וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ…
וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.
מן הפסוקים נראה, כי תרח הוא שיזם את היציאה מאור כשדים, ומטרתו הייתה להגיע לארץ כנען — אלא שבסופו של דבר נעצר בחרן.
ואולם, בראשית פרשת לך לך מתוארת תמונה אחרת לגמרי:
וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם: לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָ…
וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה'… וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן.
מדברי הפסוק "לך לך מארצך וממולדתך" משתמע, שהציווי ניתן בעוד אברהם היה עדיין באור כשדים, שם מולדתו. ואכן, כמה מן המפרשים פירשו כך. לפי הבנה זו, יציאת אברהם מאור כשדים נבעה מציווי ה', בעוד שבסוף פרשת נח נאמר שתרח הוא היוזם – כיצד ניתן ליישב את הסתירה?
פתרון הבעיה: משמעות הביטוי "וַיֵּצְאוּ אִתָּם"
המפתח להבנת הדברים טמון במילים בפסוק:
"וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן".
המילה "איתם" אינה ברורה מבחינה תחבירית – מי יצא עם מי?
נראה לפרש, כי "איתם" מתייחס לתרח ולנחור: כלומר, אברהם, שרה ולוט יצאו איתם, עם תרח ונחור (נחור ואשתו מוזכרים לפני שני פסוקים: "וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים שֵׁם אֵשֶׁת אַבְרָם שָׂרָי וְשֵׁם אֵשֶׁת נָחוֹר מִלְכָּה בַּת הָרָן אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה).
הפסוק מזכיר דווקא את תרח כ"נוטל" אותם, משום שהוא היה ראש המשפחה. ואכן, בהמשך החומש אנו מוצאים שמשפחת נחור נשארה בחרן – עדות לכך שגם הוא היה שותף ליציאה.
חיבור שני הסיפורים
לאור זאת, ניתן להסביר כך:
תרח ונחור לא תכננו מלכתחילה להגיע לארץ כנען, אלא לחרן בלבד. לעומתם, אברהם, שרה ולוט יצאו בכוונה ללכת לארץ כנען, בעקבות הציווי האלוהי.
במילים אחרות – כולם יצאו יחד מאור כשדים, אך כל אחד פנה ליעד שונה:
- תרח ונחור – לחרן,
- אברהם – לארץ כנען.
ייתכן שהכתוב אומר שתרח "לקח אותם איתו" כדי לציין שאברהם נענה להזמנת אביו להצטרף תחילה לחרן, לפני שימשיך לבדו בדרכו לארץ ישראל, כפי שנצטווה.
כך מתיישבים שני התיאורים:
הציווי האלוהי לאברהם ניתן עוד באור כשדים, אולם בפועל הוא עזב את המקום יחד עם משפחתו, שנעצרה בחרן — ומשם המשיך לבדו לקיים את דבר ה' ולעלות לארץ כנען.