א. המקראות העוסקים בחוות יאיר
דברים ג׳, י״ב–ט״ו:
וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת יָרַשְׁנוּ בָּעֵת הַהִוא מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן וַחֲצִי הַר הַגִּלְעָד וְעָרָיו נָתַתִּי לָרֻאוּבֵנִי וְלַגָּדִי.
…
י״ד יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לָקַח אֶת כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב עַד גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי, וַיִּקְרָא אֹתָם עַל שְׁמוֹ אֶת הַבָּשָׁן חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
ט״ו וּלְמָכִיר נָתַתִּי אֶת הַגִּלְעָד.
יהושע י״ג, ל׳:
וַיְהִי גְבוּלָם מִמַּחֲנַיִם, כָּל הַבָּשָׁן, כָּל מַמְלְכוּת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, וְכָל חַוֹּת יָאִיר אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן, שִׁשִּׁים עִיר.
במדבר ל״ב, ל״ט–מ״ב:
וַיֵּלְכוּ בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה גִּלְעָדָה וַיִּלְכְּדֻהָ, וַיּוֹרֶשׁ אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בָּהּ.
…
וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם, וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר.
מלכים א׳ ד׳, י״ג:
בֶּן גֶּבֶר בְּרָמֹת גִּלְעָד – לוֹ חַוֹּת יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד; לוֹ חֶבֶל אַרְגֹּב אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן – שִׁשִּׁים עָרִים גְּדֹלוֹת, חוֹמָה וּבְרִיחַ נְחֹשֶׁת.
דברי הימים א׳ ב׳, כ״א–כ״ג:
וְאַחַר בָּא חֶצְרוֹן אֶל בַּת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד…
וּשְׂגוּב הוֹלִיד אֶת יָאִיר, וַיְהִי לוֹ עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד.
וַיִּקַּח גְּשׁוּר וַאֲרָם אֶת חַוֹּת יָאִיר מֵאִתָּם, אֶת קְנָת וְאֶת בְּנֹתֶיהָ, שִׁשִּׁים עִיר – כָּל אֵלֶּה בְּנֵי מָכִיר אֲבִי גִלְעָד.
ב. שאלות המתעוררות מן הכתובים
1. מיקומן של חוות יאיר – בגלעד או בבשן?
במקורות שונים מופיעות חוות יאיר בשני אזורים גאוגרפיים שונים:
- בספר דברים ויהושע נראה שהן בבשן: "יאיר בן מנשה לקח את כל חבל ארגוב… את הבשן חוות יאיר."
- לעומת זאת, בבמדבר, במלכים ובדברי הימים חוות יאיר מתוארות כערים שבגלעד.
2. משמעות הביטוי "עד היום הזה"
הביטוי הזה, הנזכר בדברים ג׳, קשה להבנה, שהרי משה אומרו סמוך למותו – חודשים ספורים לאחר המאורעות. ובכל זאת, לשון "עד היום הזה" משמעה לרוב מרחק זמן משמעותי.
3. ייחוס הכיבוש ליאיר
מדוע מייחס הכתוב את כיבוש חבל ארגוב ליאיר בלבד, בעוד שבפועל היה זה חלק ממלחמת כלל ישראל בעוג מלך הבשן?
ג. ניתוח הפסוק והצעת פתרון
המפתח להבנת הדברים מצוי, כנראה, בפסוק החריג שבספר דברים ג׳, י״ד:
"יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לָקַח אֶת כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב עַד גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי, וַיִּקְרָא אֹתָם עַל שְׁמוֹ אֶת הַבָּשָׁן חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה."
שתי קושיות לשוניות בולטות בפסוק:
- היה מתבקש לומר "ויקרא אותו על שמו" – בלשון יחיד, שהרי מדובר ב"חבל ארגוב" האחד. מדוע אפוא נאמר "ויקרא אותם"?
- סיום הפסוק – "את הבשן חוות יאיר" – משתלב בקושי בתחביר.
נראה שיש כאן רמז מכוון לסיפור רחב יותר, המשתמע משילוב שאר המקראות.
על פי ספר במדבר, יאיר כבש תחילה את הערים שבגלעד, וקרא להן חוות יאיר. אולם לפי דברי הימים, ערים אלו ניטלו ממנו בידי גשור וארם. במקומן ניתן לו חבל ארגוב שבבשן, והוא העניק גם לו את אותו שם – חוות יאיר, לזכר הערים שאבדו לו.
כעת מתבהרת לשון הפסוק בדברים:
"ויקרא אותם על שמו" – הכוונה אינה רק לערי חבל ארגוב, אלא גם לגשורי והמעכתי, כלומר לאזורים שנמצאים כיום תחת שליטתם של הגשורי והמעכתי.
"את הבשן חוות יאיר עד היום הזה" – כלומר, אף שחלק מן הערים המקוריות אבדו, הערים שבבשן נשאו את השם חוות יאיר עד לזמן כתיבת הדברים.
ד. סיכום
נראה, אפוא, כי השם חוות יאיר שימש בשני שלבים היסטוריים נפרדים:
- בשלב הראשון – יאיר בן מנשה כבש ערים בגלעד וקרא להן חוות יאיר. ערים אלו נכבשו מאוחר יותר בידי גשור וארם.
- בשלב השני – בתמורה לערים שאבדו ניתנו לו (או לשבטו) ערים בחבל ארגוב שבבשן, והוא העניק גם להן את אותו שם.
באופן זה מתיישבות כל הקושיות:
- הסתירה הגאוגרפית נפתרת בכך שמדובר בשתי קבוצות שונות של ערים.
- הביטוי "עד היום הזה" מובן עתה – הוא מציין את קיומן המתמשך של חוות יאיר שבבשן לאחר אובדן הראשונות.
- יאיר לא כבש את חבל ארגוב, אלא ערים בגלעד, אלא שהוא נטל אתחבל ארגוב כפיצוי על הערים שניטלו ממנו